היוטיוב שלי

יש לי סרטון בערוץ היוטיוב שלי שמראה את העוברית הקטנה שלנו בסקירה הראשונה

אחרי 29 שבועות היא נפטרה בבטן של אשתי

התינוקת שלי מתה בגיל 29 שבועות בעודה עובר ואין לי שום רגש חזק יותר מתחושת התודה

אני זוכר את עצמי מתנתק מהכול

קיבלתי את הטלפון מאשתי ב13:30 בצהריים- ג'וני, לעובר שלנו אין דופק

אפילו לא ידענו אם זה בן או בת, רצינו הפתעה, אבל באחת וחצי בצהריים של השבעה עשר במאי אלפיים ואחת עשרה ידענו שלעובר שלנו אין דופק, מהנקודה הזאת הכול נהיה מטושטש

העתיד והעבר והאנשים מסביב… מטושטש

(המשך…)

ריקוד חופשי אחד

פולין נובמבר 2011 אני נכנס לישון וחולם

קבוצות של ילדים על הדשא מסביב לבריכה

המים שטוחים כי אין אף אחד במים

שער כניסה ירוק ומתוכו נוכח ילד רזה ולבן עם בגד ים מבריק רחב

הוא צועד בביטחון על כפות רגליים חשופות במדרכה החמימה

שעת אחר צהריים ואור כתמתם של קיץ צובע בגווניו

קבוצות של ילדים על הדשא מסביב לבריכה

ילד רזה ולבן עם בגד ים מבריק רחב עומד על מקפצה

עיניו יודעות והוא מוכן, גופו נדרך קטן

הוא מזנק הכי גבוה

בועט באוויר המאפשר 

שואג בקול דקיק מבעבע

צעקה קטנה של ילד משתחרר

הוא "ניטראח" לתוך המים שקופצים קשתית גם מעליו

(המשך…)

הלכתי לרוץ

הלכתי לרוץ

למרות הטעות התכתיבית, באמת הלכתי לרוץ
נעלתי על עצמי חולצה מנדפת מכנסיים ונעלי אסיקס, תחושה ספורטיבית והתחלתי ללכת
אחרי 200 מטר נראה שזה התחיל לעבוד, הרגשתי נהדר, בריא, האמת יכולתי לעצור פה, 200 מטר זה גם משהו, אבל החלטתי להמשיך ולעמוד במשימה – 2ק"מ – חברי בן סירה המליץ לי על שני קילומטר ריצה. אני שיפרתי את זה לטובת חמש מאות מטר הליכה, קילומטר ריצה ושוב 500 מטר הליכה להסדר נשימה

(המשך…)

חופשי לחיות

אני חייב להצליח…אני חייב את זה למשפחה שלי, לאישה, לילדים, להורים שלי,להורים שלה, אני חייב להצליח, כל הזמן, בכל מסלול, חייב להוכיח, חייב להצליח
בכל בוקר אני עומד על קו הזינוק מהרגע שמצלצל השעון, השרירים מתוחים, החושים מחודדים, והדופק מהיר. אני בודק בזווית העין את שאר המתחרים. הם נראים טוב, אין ספק, הלבוש שלהם מסגיר את היכולת שלהם בטווחים האלה, ואנחנו רצים, כל בוקר, בתחרות החשובה להצלחה של החיים
המסלולים קבועים, לעבודה, הביתה, לאירוע המשפחתי, לזוגיות, לשירותים, למטבח. אותם משפטים וגינוניי נימוסים מחולקים לפי דת, מין, וגזע
אותן מחוות קטנות בימי הולדת, ימי נישואים ויום הזיכרון
יש לנו את אותו קוד התנהגות עם חיוך פלסטי, עצבות ברונזה, ואופציה לאלימות פעם בשנתיים, לחודש
הרבה זמן אני קם לרוץ עם התיק הזה של הניסיון להצליח,להוכיח, לרצות…וכבד לי

(המשך…)

סליחה ישראל

בזמן האחרון, התחילה לי בחילה, בהתחלה חשבתי שזה מהפיפי בחומוס בפורדיס, אחר כך חשבתי שזה ממוצרי החלב, אולי אני רגיש ללקטוז
הפסקתי עם מוצרי החלב אבל זה לא עזר, הבחילה רק החמירה
אולי זה האבק מהטחב בקירות של הבית המתפורר שלי, יצאתי מהבית לאוהל אבל גם זה לא עזר
מה שזה לא יהיה חשבתי לעצמי, בחילה כזו חמורה דורשת ניקיון טוב טוב
אז ניקיתי טוב טוב, עמוק עמוק, חזק חזק, ועדיין הרגשתי לא טוב. יותר נקי אבל לא טוב
התחלתי לחשוב שזה משהו באויר, כי הייתה איזו לכלוכית סירחון פה ושם שהלכה והתגברה מיום ליום
התחלתי לעקוב אחרי הריח, הרמתי אף גבוה ויצאתי לדרך
הדרך הייתה ארוכה ומסריחה, עם כל צעד שעשיתי לכיוון המקור יכולתי להרגיש את הבטן כואבת מהמרכז החוצה, למעלה, במעלה הוושט
(המשך…)

אני יורה

אני יורה, כוס אעמק, אני יורה בבני זונות האלה
אני רואה את המ"פ שלי עומד עם הפנים לכיוון זריקת האבנים, הוא ניראה נינוח, למה הוא לא יורה? אני יורה, כוס אעמק אני יורה
למה הוא לא יורה? הוא חובש כיפה. מה הוא לא ימני? הוא לא רוצה להרים את כל הכפר? הוא נראה נינוח, לא פוחד, לא כועס, כמעט מכיל ,כמעט מחייך אפילו, עומד ונותן שיזרקו עליו אבנים בגודל של מלון
אני לא רואה מאיפה זורקים את האבנים. חשוך מידיי, אני מאחורי הג'יפ.
(המשך…)